הבלוגים השונים נכתבים ומתפרסמים בפלטפורמות שונות, אבל בעיקרון כל הפלטפורמות נחלקות לאחד משני סוגים שיש ביניהם הבדלים מהותיים. הבדלים שלא כל הבלוגרים מודעים אליהם. פוסט זה יוקדש לנושא זה.
בגדול הפלטפורמות נחלקות כאמור לשני סוגים:
הסוג הראשון כולל פלטפורמות שהן בעצם מסוג מחסן בלוגים. בפלטפורמות השייכות לסוג זה (למשל ישראבלוג, תפוז, בלוגר, סלונה וכדומה) - הבלוגים בעצם מאוחסנים בדומיין (אתר) משותף אחד ולכן למעשה כל בלוג אינו נכס עצמאי של הבלוגר. כלומר, שותפים לו הנהלה/עורכים. על המשמעות של זה והיא עצומה - נדון בהמשך.
הסוג השני של הפלטפורמות הינו הבלוגים העצמאיים. במסגרת זו לכל בלוג יש דומיין (אתר) אישי ואין הוא חולק אותו עם בלוגים אחרים בפלטפורמה. הבלוגים האלה הם רכוש בלעדי של בעלי הבלוגים ואין להם שותפים כמו הנהלה או עורכים.
עכשיו בואו נראה מהן המשמעויות. בפלטפורמות מסוג מחסן בלוגים - הבלוגרים עשויים להבחין ביום בהיר אחד שבבלוג שלהם השתנה פתאום העיצוב, או שהבלוג הפך באופן מסתורי לפרטי (הישראבלוגרים מנוסים בכך). ואפילו יותר גרוע מכך - שפוסט/ים נמחקו, או שמישהו טיפל/מחק רשימת המנויים, או אפילו גרוע מכך, מחיקת הבלוג כולו. אז למי שאינו יודע, מיקרים אלה אינם קורים סתם - ידה של הנהלת ומערכת הפלטפורמה בדבר. וזאת מכיוון שהם שותפים של הבלוגרים בבלוגים שלהם. הם יכולים להיכנס ללוח העריכה של כל בלוג ובלוג 'במחסן' שלהם - ללא צורך בשם משתמש ובסיסמה של הבלוגר. זה כאילו שיש להם מפתח מאסטר שיכול לפתוח לוח עריכה של כל בלוג בפלטפורמה, כאילו שזה הבית שלהם ואתם רק השוכרים או דיירי משנה. זאת ועוד, כתובות ה-IP של המחשבים והסמרטפונים של בעלי הבלוגים, וכן כתובות המייל של הבלוגרים והמנויים שלהם - גלויות להנהלת הפלטפורמה. אם תקראו את האותיות הקטנות של תנאי ההפעלה של הבלוגיות האלה, תראו שמותר להם ואתם בעצם אישרתם את זה בהצטרפות ובפתיחת בלוג בפלטפורמות המחסן .
אולי יהיו שישאלו אז מה? לא אכפת. ובכן, ידיעת כתובת IP מאפשרת גם התחברות למחשבים ולסמרטפונים של הבלוגרים ללא ידיעתם ולעשות שימוש בהם ובחומרים הכי פרטיים...
ושוב, אם תקראו את האותיות הקטנות, תגלו שאין להנהלת הבלוגיה אחריות למקרים כאלה.
על ישראבלוג דווח יותר מפעם אחת שמאגר כתובות ה-IP, ססמאות, וכתובות המייל של המנויים נפרץ וזמין כעת באתר רוסי לשימושם החופשי של ההאקרים. נו, מילא זה אולי לא מפריע לבלוגרים, אבל איפוא האחריות לאנשי הקשר והמנויים שלכם, שהבלוג שלכם עשוי לחשוף לכל דיכפין? לכן, המלצה שלי - לפחות הימנעו מלהירשם כמנויים לבלוגי המחסן וכן הימנעו מאספקת כתובת המייל שלכם בתגובות. במילים אחרות, מאוד מומלץ להימנע מכתיבת תגובות מאומתות בבלוגים מפלטפורמות המחסן הציבוריות האלו.
שימו לב לכך שפלטפורמות המחסן גם אינן מאובטחות - לכתובות הבלוגים שלהם קידומת http (ולא https) ובצידן לא מופיע סימן מנעול.
בכתיבה בפלטפורמות המחסן קיים סיכון של סגירת הבלוגיה, כשההנהלה מורידה את השאלטר. הישראבלוגרים וודאי יודעים על מה אני מדבר. כך למשל גם הבלוגיה (מחסן הבלוגים) בלוגלי ירדה מהרשת לאחר כ-4 שנים והבלוגים שם פשוט נעלמו!!! כך נעלמה גם בלוגיית הצעירים מה וזה.
לא מאמינים שזה יקרה בבלוגיה שלכם?
הנה ראו למשל מה כתוב בתנאי ההפעלה של פלטפורמת בלוגר:
"החברה רשאית לסגור את האתר ולשנות מעת לעת את מבנהו, מראהו וזמינותם של השירותים והתכנים הניתנים בו וזאת ללא צורך להודיע לך על כך מראש. לא תהיה לך כל טענה, תביעה או דרישה כלפי החברה בקשר לכך.
החברה אינה מתחייבת שהשירות הניתן באתר לא יופרע, יינתן כסדרו ללא הפסקות והפרעות ו/או יהיה חסין מפני גישה לא חוקית למחשבי החברה, נזקים, קלקולים, תקלות, כשלים בחומרה, תוכנה או בקווי התקשורת אצל החברה או מי מספקה או ייפגע מכל סיבה אחרת, והחברה לא תהא אחראית לכל נזק, ישיר או עקיף, עגמת נפש וכיו"ב שייגרמו לך או לרכושך עקב כך".
לעומת זאת בפלטפורמות הכותבים העצמאיים (שהגדולות שבהן הן וורדפרס ובלוגספוט של גוגל העולמית) - לכל בלוגר יש דומיין (אתר) עצמאי משלו וזה בחינם. אין שותפים! אין לאף אחד יכולת להתחבר ללוח העריכה, אלא אם הבלוגרים נותנים למישהו נוסף הרשאה לכך. הבלוגים בפלטפורמות האלו מאובטחים ברמה גבוהה והסיכוי שהבלוג שלכם שם ייעלם הוא כמו הסיכוי שגוגל ייעלם 😉.
בפלטפורמות הבלוגים העצמאיים מוצע לבלוגרים גם מבחר רב יותר של עיצובים וגדג'טים (וויג'טים) מאשר בפלטפורמות המחסן. כמו כן, אפשר להטמיע בראשונים קודים חיצוניים שונים ובכך להפוך את האתר שלכם למשהו מיוחד וייחודי.
בגדול הפלטפורמות נחלקות כאמור לשני סוגים:
הסוג הראשון כולל פלטפורמות שהן בעצם מסוג מחסן בלוגים. בפלטפורמות השייכות לסוג זה (למשל ישראבלוג, תפוז, בלוגר, סלונה וכדומה) - הבלוגים בעצם מאוחסנים בדומיין (אתר) משותף אחד ולכן למעשה כל בלוג אינו נכס עצמאי של הבלוגר. כלומר, שותפים לו הנהלה/עורכים. על המשמעות של זה והיא עצומה - נדון בהמשך.
הסוג השני של הפלטפורמות הינו הבלוגים העצמאיים. במסגרת זו לכל בלוג יש דומיין (אתר) אישי ואין הוא חולק אותו עם בלוגים אחרים בפלטפורמה. הבלוגים האלה הם רכוש בלעדי של בעלי הבלוגים ואין להם שותפים כמו הנהלה או עורכים.
עכשיו בואו נראה מהן המשמעויות. בפלטפורמות מסוג מחסן בלוגים - הבלוגרים עשויים להבחין ביום בהיר אחד שבבלוג שלהם השתנה פתאום העיצוב, או שהבלוג הפך באופן מסתורי לפרטי (הישראבלוגרים מנוסים בכך). ואפילו יותר גרוע מכך - שפוסט/ים נמחקו, או שמישהו טיפל/מחק רשימת המנויים, או אפילו גרוע מכך, מחיקת הבלוג כולו. אז למי שאינו יודע, מיקרים אלה אינם קורים סתם - ידה של הנהלת ומערכת הפלטפורמה בדבר. וזאת מכיוון שהם שותפים של הבלוגרים בבלוגים שלהם. הם יכולים להיכנס ללוח העריכה של כל בלוג ובלוג 'במחסן' שלהם - ללא צורך בשם משתמש ובסיסמה של הבלוגר. זה כאילו שיש להם מפתח מאסטר שיכול לפתוח לוח עריכה של כל בלוג בפלטפורמה, כאילו שזה הבית שלהם ואתם רק השוכרים או דיירי משנה. זאת ועוד, כתובות ה-IP של המחשבים והסמרטפונים של בעלי הבלוגים, וכן כתובות המייל של הבלוגרים והמנויים שלהם - גלויות להנהלת הפלטפורמה. אם תקראו את האותיות הקטנות של תנאי ההפעלה של הבלוגיות האלה, תראו שמותר להם ואתם בעצם אישרתם את זה בהצטרפות ובפתיחת בלוג בפלטפורמות המחסן .
אולי יהיו שישאלו אז מה? לא אכפת. ובכן, ידיעת כתובת IP מאפשרת גם התחברות למחשבים ולסמרטפונים של הבלוגרים ללא ידיעתם ולעשות שימוש בהם ובחומרים הכי פרטיים...
ושוב, אם תקראו את האותיות הקטנות, תגלו שאין להנהלת הבלוגיה אחריות למקרים כאלה.
על ישראבלוג דווח יותר מפעם אחת שמאגר כתובות ה-IP, ססמאות, וכתובות המייל של המנויים נפרץ וזמין כעת באתר רוסי לשימושם החופשי של ההאקרים. נו, מילא זה אולי לא מפריע לבלוגרים, אבל איפוא האחריות לאנשי הקשר והמנויים שלכם, שהבלוג שלכם עשוי לחשוף לכל דיכפין? לכן, המלצה שלי - לפחות הימנעו מלהירשם כמנויים לבלוגי המחסן וכן הימנעו מאספקת כתובת המייל שלכם בתגובות. במילים אחרות, מאוד מומלץ להימנע מכתיבת תגובות מאומתות בבלוגים מפלטפורמות המחסן הציבוריות האלו.
שימו לב לכך שפלטפורמות המחסן גם אינן מאובטחות - לכתובות הבלוגים שלהם קידומת http (ולא https) ובצידן לא מופיע סימן מנעול.
בכתיבה בפלטפורמות המחסן קיים סיכון של סגירת הבלוגיה, כשההנהלה מורידה את השאלטר. הישראבלוגרים וודאי יודעים על מה אני מדבר. כך למשל גם הבלוגיה (מחסן הבלוגים) בלוגלי ירדה מהרשת לאחר כ-4 שנים והבלוגים שם פשוט נעלמו!!! כך נעלמה גם בלוגיית הצעירים מה וזה.
לא מאמינים שזה יקרה בבלוגיה שלכם?
הנה ראו למשל מה כתוב בתנאי ההפעלה של פלטפורמת בלוגר:
החברה אינה מתחייבת שהשירות הניתן באתר לא יופרע, יינתן כסדרו ללא הפסקות והפרעות ו/או יהיה חסין מפני גישה לא חוקית למחשבי החברה, נזקים, קלקולים, תקלות, כשלים בחומרה, תוכנה או בקווי התקשורת אצל החברה או מי מספקה או ייפגע מכל סיבה אחרת, והחברה לא תהא אחראית לכל נזק, ישיר או עקיף, עגמת נפש וכיו"ב שייגרמו לך או לרכושך עקב כך".
לעומת זאת בפלטפורמות הכותבים העצמאיים (שהגדולות שבהן הן וורדפרס ובלוגספוט של גוגל העולמית) - לכל בלוגר יש דומיין (אתר) עצמאי משלו וזה בחינם. אין שותפים! אין לאף אחד יכולת להתחבר ללוח העריכה, אלא אם הבלוגרים נותנים למישהו נוסף הרשאה לכך. הבלוגים בפלטפורמות האלו מאובטחים ברמה גבוהה והסיכוי שהבלוג שלכם שם ייעלם הוא כמו הסיכוי שגוגל ייעלם 😉.
בפלטפורמות הבלוגים העצמאיים מוצע לבלוגרים גם מבחר רב יותר של עיצובים וגדג'טים (וויג'טים) מאשר בפלטפורמות המחסן. כמו כן, אפשר להטמיע בראשונים קודים חיצוניים שונים ובכך להפוך את האתר שלכם למשהו מיוחד וייחודי.
מבין שתי הפלטפורמות, אני מעדיף את פלטפורמת בלוגספוט על וורדפרס משלוש סיבות עיקריות:
א. בבלוגספוט מקבלים את הכול בחינם. בוורדפרס צריך לשלם מעבר לאפשרויות הבסיס שהן יחסית דלות ביותר.
ב. יצירת בלוג והכתיבה בבלוגספוט הרבה יותר אינטואיטיביים וגמישים מאשר בוורדפרס. הממשק בפלטפורמת וורדפרס הרבה יותר קשיח ומסובך לעמך, ולא סתם קמה תעשייה של בניית אתרים בוורדפרס על ידי אנשי מקצוע. תמורת תשלום כמובן.
ג. בלוגספוט מאפשר להטמיע בחינם את מערכת התגובות המשוכללת דיסקוס (DISQUS), שבה המגיבים יכולים להגיב ללא מגבלת תווים, לערוך את התגובות לאחר המשלוח, וכן לצרף לתגובות תמונות וסרטונים!
התכונה הבולטת היחידה שאני אוהב בוורדפרס היא האפשרות לסמן 'אהבתי' בכל פוסט וזהות האוהבים גלויה לא רק לכותב, אלא בפני העולם כולו
כידוע לא תמיד יש מה להגיב, ולכן הפיצ'ר הזה מאפשר להראות מי אהב לקרוא, גם אם אין על מה להגיב.
וכעת לשאלה החשובה ביותר - מה עדיף לי כבלוגר/ית, כתיבה בפלטפורמת מחסן או בפלטפורמה עצמאית?
פלטפורמות המחסן מושכות בלוגרים בשל אופיין הקהילתי. לפלטפורמות האלו יש דף ראשי המפנה לבלוגים לפי נושאים, פוסטים מומלצים על ידי המערכת וכדומה. האופי הקהילתי של פלטפורמות המחסן הוא יתרונן היחיד לכאורה מול חסרונות רבים שפורטו למעלה.
בפלטפורמות הבלוגים העצמאיים, הבלוגרים צריכים להתאמץ יותר כדי לרכוש להם קהל קוראים ובמיוחד קוראים קבועים. הקהילתיות בהן מסתכמת ברשת רשימות קריאה בין הבלוגים בפלטפורמה. אין ספק שרשת כזו היא אמצעי פרימיטיבי למדי ותוצאתה יצירת מועדוני קריאה סגורים, במקרה הטוב. נכון, הבלוגרים צוברים עם הזמן רשימת מנויים ועוקבים. אך הבעיה העיקרית שלהם היא הקושי לגלותם על ידי קוראים פוטנציאלים חדשים והרחבת קהל הקוראים.
אז מה עדיף?
לאלו שכותבים בלוגים מסוג של יומנים אישיים ברשת (יומני רשת) ואולי גם בלוגי האקטואליה - פחות קריטי משך החיים של פלטפורמת הכתיבה ואם היא תעלם מהעולם וממנועי החיפוש.
ראשית, רבים מאלה במילא כותבים באופן ארעי בתקופת חיים מסוימת ושלאחריה אף מוחקים את הבלוג. שנית, קוראי יומני הרשת והאקטואליה מתעניינים באופן טבעי בפוסט העדכני האחרון. אבל בינינו, מלבד הבלוגר עצמו, למי מהקוראים יש עניין בפוסטים הישנים? ולכן, גם אם הבלוג ייעלם כשהפלטפורמה תלך לעולמה, זה לא ממש סוף העולם - אם הבלוגרים גיבו את הפוסטים שלהם לעצמם. ואם יש להם צורך, הם יעברו לפלטפורמת כתיבה קהילתית אחרת.
לעומת זאת לבעלי הבלוגים האחרים (בלוגי הנישה) כן חשובה ההמשכיות והיציבות של הבלוג והחשיפה של הפוסטים והכתבות שלהם למנועי חיפוש כמו גוגל. לכן להם מתאימה הרבה יותר אחת מפלטפורמות הבלוגים העצמאיים.
כך למשל כתבתי בפלטפורמת ישראבלוג שני בלוגים במשך ארבע שנים. כתבתי שם למעלה מ- 600 פוסטים שעדיין נקראים על ידי קוראים רבים שנתקלים בהם בחיפושי גוגל, או בקישורים באתרים ציבוריים כאלה או אחרים. כשישראבלוג יירד סופית מהרשת, או אפילו אם רק יועבר לניהול "עמותת קוראים" - סביר להניח שהוא יעבור לממשק ולשרת אחרים. ואז במילא ישתבשו כל ההפניות והקישורים בגוגל ומאתרים אחרים. ומה יבטיח שלעמותה כזו יהיה בסיס כלכלי להמשכיות קיום "הבלוגיה הקהילתית" החדשה? במה תהייה טובה היא יותר מהמתחרות? כיצד היא תחזיר אליה את האלפים שנטשו אותה מזה כבר ומצאו בתים חדשים?
שאלת הקהילתיות מול היציבות, האבטחה והעצמאות היא בהחלט שאלה כבדת משקל.
אבל אתר קהילת פרפרים בעצם מייתר את השאלה הזו. כי פרפרים הוא למעשה אתר בלוגיה היברידי שמספק הן את עצמאות הכתיבה והן את הקהילתיות. כי דף קהילת פרפרים מחבר וחושף בלוגים ללא תלות בפלטפורמת הכתיבה שהבלוגרים בחרו. חשיפה של וחיבור קהילתי בין בלוגים עצמאיים, הן בוורדפרס והן בבלוגספוט. ואפילו של בלוגים מחלק מפלטפורמות המחסן, שיש להם ממשקים מודרניים יותר כמו 'בלוגר', 'קפה דה מרקר ועוד. הפוסטים של כל חברי הקהילה מתעדכנים בזמן אמת באתר פרפרים. החברים נהנים גם ממגוון שרותים קהילתיים, כולל תמיכה טכנית ועזרה בפתיחת בלוג עצמאי בפלטפורמת בלוגספוט (למי שאין עדיין בלוג).
אתר בלוגיית פרפרים חינמי, ללא מטרות רווח. ונקי מפרסומות מסחריות.
על השמרנות (הנובעת מטכנופוביה או מנאמנות כלקבוצת כדורגל) מול חדשנות בבחירת פלטפורמת כתיבה, זה כבר עניין תלוי אופי אנושי ונושא לפוסט נפרד.אתר בלוגיית פרפרים חינמי, ללא מטרות רווח. ונקי מפרסומות מסחריות.